#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. א למה הזכירו סנדל גבי בכורות וכריתות הרי אין סנדל בלא ולד ותיפוק ליה שכבר ילדה הולד?	"גבי בכורות שהולד אחר הסנדל אינו בכור לכהן. גבי כריתות אם הולד יצא דרך דופן והסנדל דרך רחם תביא קרבן על הסנדל, ולר&quot;ש שסובר שיוצא דופן ולד מעליא, י&quot;ל שהתגיירה בין הולד לסנדל.<p dir=""rtl"">אף שהם תמיד כרוכין יחד, פרש רב פפא שהם כרוכין מחציו כלפי ראשו, גבי בכורות שיצאו דרך ראשיהם ולכן הסנדל ראשון וגבי כריתות שיצאו דרך הרגלים ולכן הולד ראשון.</p><p dir=""rtl"">רב הונא בר תחליפא בשם רבא אומר אפ' אם נפרש שכרוכין יחד ממש, גבי בכורות יצאו דרך הרגלים ולכן הסנדל נפל קודם שאין לו חיות, וגבי כריתות שיצאו דרך הראש ולולד הראש פוטר מה שאין כן לסנדל שהוא נפל אין הראש פוטר בו.</p>"	נדה כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. ב כיצד נראת שליה?	דומה לחוט של ערב וסופה דומה כתורמוס, וחלולה כחצוצרת, ואין שליא פחותה מטפח. רבי שמעון בן גמליאל אומר שליה דומה לקורקבן של תרנגולין שהדקין יוצאין ממנה.	נדה כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. ג תניא רבי אושעיא זעירא דמן חבריא חמשה שיעורן טפח אלו הן? ובמאי קמיירי?	"שליה - אין שליה פחותה מטפח.<p dir=""rtl"">שופר - שיעורו כדי שיוחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן.</p><p dir=""rtl"">שדרה - שדרתו של לולב צריכה להיות גבוה מההדס טפח.</p><p dir=""rtl"">דופן סוכה - ששיעור דופן סוכה שנים כהלכתן ושלישית אפילו טפח.</p><p dir=""rtl"">אזוב - דאמר ר' חייא אזוב טפח.</p><p dir=""rtl"">לא דיבר במחלוקת, ובקדשים, וכן לא בדרבנן אלא דבר שמקורו בתורה אבל לא מפורש שיעורו בתורה.</p>"	נדה כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: א האם תולין את השליה בולד ובנפל, כשיצאה השליה ואח&quot;כ הולד, או הולד ואח&quot;כ השליה?	"יצאה שליה ואח&quot;כ ילדה או הפילה, ודאי חוששים לשני ולדות ואבד שפיר של שליה ושליה של שפיר.<p dir=""rtl"">הפילה ולאחר ג' ימים יצאה השליה תולין את השליה בולד, יותר מזה חוששים לולד אחר. אבל אם בתחילה ילדה אין הולד מתעכב אחר חברו, ואפ' עשרה ימים אין חוששים לולד אחר.</p>"	נדה כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: ב האם תולין את השליה בדבר שאינו של קיימא, בדבר שאין במינו שליה (בקשורה בו ושאין קשורה בו)?	"רב אמר שאין תולין אלא בדבר שהוא של קיימא.<p dir=""rtl"">רבי פשט לר' יוסי בר שאול שאין תולין אלא בדבר שיש במינו שליה ולא בעופות (לרש&quot;י פליג על רב שרב אמר שאין תולין גם בבהמה וחיה והוא סבר שתולין שהרי במינן שליה, וע' תוס' הרא&quot;ש) וכששאל האם בקשורה גם אין תולין ענה לו שזה דבר שאינו, ואיתותב דאיתא להדיא בבריתא שבקשורה בו תולין.</p>"	נדה כו:		
